לא לפחד מהפחד / דפנה שם טוב מסבירה;

הרבה פעמים אנחנו חווים כאב נפשי,

הכאב הנפשי הרבה פעמים הרבה יותר מכאיב מכאב גופני,

הוא יכול להיות ממש בלתי נסבל,

כשפוגעים בנו,

כשמאוכזבים מאיתנו,

כשנכשלנו,

כשאנחנו פגענו – ועוד ועוד,

למעשה, כדאי לנו להפוך את הפחד מאוייב לידיד.

להבין שהוא בא לספר לנו משהו על עצמינו שלא ידענו.

ובמקום להצטער על הופעתו – עלינו לשמוח על בואו.

אנחנו יכולים לשאול את הפחד – מה הוא בא לגלות לנו על עצמנו?

אנו יכולים לברך אותו שהוא חושף את נקודות התורפה שלנו.

הרי במהלך חיינו צברנו כל מיני פצעים, כתוצאה מכל מיני אירועים שחווינו.

הפצעים הללו השתכנו בתוכנו לצמיתות.

ללא ידיעתנו אפילו. והחלו לכוון את צעדינו. ושוב ללא ידיעתנו. גרמו לנו לבחור בחברים, עבודה, משפחה,לימודים וכו. לפי המחסומים ששכנו בתת ההכרה שלנו. כמו יד נעלמה שמכוונת את צעדינו. כאשר אנו נתקלים באירוע בחיים שמוליד בנו פחד, זאת הזדמנות נפלאה. הזדמנות לחשוף את הפצעים שהשתכנו בגופנו. להכיר אותם, לפתוח אותם, לרפא אותם. לספר להם שהיום המציאות אתרת .שהיום לא חייבים לפחד. שהיום אנחנו כבר חזקים ואמיצים. שאנחנו אוהבים להיות חזקים ואמיצים. וזאת חשיבותו של הפחד. שהוא מורה הדרך שלנו להפוך לאנשים חסינים וחסונים. שזו מתנה ואשר גדולים מאוד.

אנחנו חושבים שיש אנשים שלא מפחדים. זה לא נכון. כולם מפחדים מה שהופך אדם לאדם אמיץ, זה היחס שלו לפחד. אדם אמיץ רואה בפחד הזדמנות ולא מטרד.