זהות העצמית, חרדה חברתית וחוסר ביטחון

על החשיבות של הזהות העצמית בהקשר לחרדה חברתית וחוסר ביטחון / דפנה שם טוב

הרבה פעמים תוקפות אותנו תחושות של חוסר בטחון, חרדה חברתית, פחדים מ-איך שאנחנו נתפשים על ידי הזולת?

בדרך כלל אפשר להמעיט את הסבל הכרוך בכך על ידי החלפת מחשבות טורדניות חרדתיות במחשבות בוגרות ורציונליות.

להפחת את המשמעות שאנחנו מייחסים למה שחושבים עלינו  לחזק את הביטחון העצמי ולפתח מיומנויות תקשורת מוצלחות.

יש עוד נושא שיכול מאוד לעזור לנו להפחית את התחושות הלא נעימות הללו, והנושא הוא מודעות לזהות העצמית שלנו.

גילי הזהות העצמית מסייע רבות בתהליכים פנימיים עצמיים שלנו עם עצמנו
גילי הזהות העצמית מסייע רבות בתהליכים פנימיים עצמיים שלנו עם עצמנו

ההבנה של מי אנחנו היא מאוד חשובה:

  • מהן תכונות האישיות שלנו?
  •  מה הסגנון של האישיות שלנו?

מאוד תורם לביטחון עצמי ולתחושת מקורקעות.

כל סגנון בא עם סט של ערכים, אמונות, ולכל סגנון יש את הקסם שלו.

ההבנה של איזה טיפוס אנחנו יוצרת תחושות מאוד טובות וחשובות.

יוצרת אהבה לעצמנו, מגדירה אותנו ואפילו מובילה אותה להגשמה של סגנון החיים שלנו.

בסיפור ילדים תמיד מסתתרת תובנה פסיכולוגית עמוקה.

הסופר ברונו בטלהיים כתב את הספר קסמן של אגדות, שבו הוא מנתח את המסרים הפסיכולוגיים הנמצאים באגדות הילדים הקלאסיות.

אז לענייננו יש את סיפור הברווזון המכוער.

זהו סיפור על ברבור שגדל במקרה בלהקת ברווזים ותמיר הרגיש את עצמו שונה ומכוער.

כמה חשוב להיות מוגדר לעצמך - מעלה ביטחון עצמי ומונע ספק עצמי
כמה חשוב להיות מוגדר לעצמך – מעלה ביטחון עצמי ומונע ספק עצמי

יום אחד עברה בשמיים להקת ברבורים ובעצם הברווזון ראה שהוא בכלל ברבור.

מיד חזרה אליו זהותו והוא הרגיש יפה תואר…

סיפור זה ממחיש כמה חשוב להיות מוגדר לעצמך, ולדעת מי אתה ומה אתה באמת!

זה מאוד מגדיל את הביטחון העצמי, ומונע הרבה ספקות.

ספקות כגון: מה חשבו עלי, מה אמרו עלי, האם עשיתי רושם טוב וכו וכו וכו.

איך להביא את עצמנו לתחושת אמפתיה

איך לגרום לעצמנו להרגיש תחושת אמפטיה?

להגביר את עוצמת רגשות האמפטיה כלפי בעיות של אחרים
להגביר את עוצמת רגשות האמפטיה כלפי בעיות של אחרים

אמפתיה זה רגש מאוד חשוב בכל מערכת יחסים.

אמפתיה מרככת אותנו, מחברת אותנו, ומרגיעה אותנו ואת האחר בזמנים של קונפליקטים או חיכוכים נוספים.

האבסורד הוא שיש פער עצום בין השכיחות של המילה אמפתיה לבין הידיעה שלנו איך מייצרים את אותה אמפתיה מיוחלת.

אז אולי כדאי להקדיש לזה מספר מילים.

כשאנחנו מבחינים שהאדם מולנו נגוע ברגש מסויים, עלינו ללמוד לעשות מספר תהליכי חשיבה כדי שבאמת נצליח לייצר כלפיו אמפתיה.

אז למעשה השלב הראשון הוא לנסות להיזכר באירוע שקרה לנו, אשר במהלכו הרגשנו רגש דומה לרגש שהאדם מולנו מרגיש.

הרבה פעמים אנחנו בטעות מנסים להשוות אירוע לאירוע.

וכאן טמונה הסכנה.

אם נשווה אירוע לאירוע נרגיש שמאוד קשה לנו לדייק.

מיד יתחילו לצוץ אצלנו כל מיני מחשבות.

מחשבות כגון: "זה לא דומה, זה כן דומה, זה יותר קל , זה יותר קשה, זה לא אותו דבר", וכו וכו'.

לעומת זאת, אם ניזכר ברגש שהרגשנו באירוע ספציפי ,תוכל להגיע אלינו ההבנה העמוקה באשר לרגשות הזולת.

אני אתן דוגמא מאוד קיצונית, אבל היא כנראה תבהיר את התאוריה הנ"ל…

הדוגמא היא כזאת:

נניח שאני מבקרת חברה פצועה בבית חולים.

חברה שנפצעה בתאונת דרכים שמתלוננת על כאבים עזים ברגליים.

ונניח שכדי לחוש בלב וברגש ובנפש אמפתיה עמוקה למצבה.

עולה בי תמונה שחתכתי סלט ונחתכתי באצבע בסכין חדה.

ברור שאין אפשרות להשוות בין אדם פצוע שנחתך באצבע כשהכין סלט, לבין אדם שנפצע בתאונת דרכים והוא מאושפז בבית חולים.

אבל אם אני מתחברת רגע לזיכרון של כאב פיזי חזק ולא משנה ממה, אני אבין רגשית את כאבי החברה הפצועה.

לא רק אבין שכלית. אבין רגשית, בגוף.

וזו אמפתיה עמוקה. להעלות תמונה בראשי של תחושה בגוף שהרגשתי זה מאוד חשוב לאמפתיה.

בשעת כאב, תסכול, העלבות וכו' המוח האחורי שלנו לא מבחין במה הגיוני ומה לא.

המוח שולח כאב רגשי שמכווץ אותנו. הרבה פעמים גם אם זה קטן וטיפשי.

לאחר מכן אנחנו יכולים לעבד את האירוע, להרגיע את עצמנו.

לנחם את עצמנו אבל בהתחלה אנחנו מתכווצים מרגש…ולזה כדאי  להתחבר…לזיכרון כזה…

זה מדייק מאוד את הבנת הרגש של האחר, ומקרב לבבות…

האסיר השקוף

דפנה שם טוב: האסיר השקוף

מתהלכים בקרבנו: "אסירים שקופים".

מיהו האסיר השקוף ולמה הוא בכלל שקוף?

אסיר שקוף זה אדם שנראה חופשי!

אין עליו סימנים מיוחדים.

הוא נראה אדם כמו כולם.

אבל למעשה הוא אינו חופשי.

הוא שבוי!

הוא שבוי בידי כאב עצום שנובע מנפש פגועה.

או יותר נכון – נפש שנפגעה בעבר.

יש כל מיני סוגים של אסירים שקופים.

נתמקד באסירי האהבה

אלו אנשים שאין להם חופש לחיות ברווחה נפשית.

הם בסבל עז כשנודע להם שמישהו לא אוהב אותם!

יש להם צורך מתמיד לדעת שהם אהובים.

ובחיים אין שום אפשרות להיות תמיד אהוב.

ואין אפשרות להיות אהוב על ידי כולם.

האמת היא שדווקא להיפך.

האמת היא שאם אדם חי באותנטיות וביושר, לא תהיה לו אפשרות לרצות את כולם סביבו.

וזה בסדר גמור. וזה חופש והשחרור והאומץ.

מיהם האסירים השקופים?

אנשים שסובלים מטראומות כלשהן לא פתורות מהילדות…

או בעלי הערכה עצמית נמוכה או אלו שסובלים מפצעי נפש אחרים, הם אלו הנקראים:

"האסירים השקופים".

הם אסירים של האנשים עמם הם באים במגע.

הם תלויים באהבתם.

וכשזו נקטעת או לא ניתנת, בא הסבל!

"האסיר השקוף" מוטרד, מופעל, עצבני כואב ועצוב.

הבשורות הטובות הן שאפשר לצאת לחופשי מכבלים אלו.

עזרה מקצועית יכולה לעזור מאוד.

כמו כן, השקעה בכיוון של לעשות דברים למען עצמנו יכולה לעזור.

מודעות אהבה עצמית.

השקעה בעצמנו, השקעה באנשים היקרים סביבנו.

ולבסוף לא לשקוע בכאב הרגשי שתוקף אלא להבין שזה צורך רגשי שנולד מפצע ולמצוא דרכים להשתחרר ממנו!

אנחנו בעלי הבית

אנחנו בעלי הבית

בימים אלה מציפות את כולנו תחושות מאוד קשות.

תחושות של כאב ושל חרדה.

תחושות של פחד ושל צער…

אנחנו חשופים למקרים מזעזעים שלא הכרנו כמותם.

ילדים חטופים.

אנשים נרצחים.

התעללויות מכל כיוון.

אנחנו מפוחדים, זועמים, כואבים…

מי בכל הבית הפנימי שלנו?
מי בכל הבית הפנימי שלנו?

ואז נשאלת השאלה: "האם אנחנו בעלי הבית?"

כלומר, כיצד אנחנו מתייחסים לתחושות הללו שמציפות אותנו?

המחשבות הרגשות והתחושות שמציפות אותנו הן לא ה-"אני" שלנו.

כלומר, ה-"אני" שלנו מתבונן בתהליכים ששוטפים את המוח שלו.

כאילו יש לנו שני ערוצי פעולה.

בערוץ אחד מתרחשות כל הפעולות שציינתי.

הרגשות והמחשבות…

ובערוץ השני יש התבוננות במתרחש…

אם ננסה להפוך את זה לחזותי

בערוץ האוטומטי, מחשבות רגשות תחושות.

התחושה היא כאילו אנחנו עומדים תחת מפל מים באופן פאסיבי.

המפל מציף אותנו ושוטף אותנו.

והערוץ השני שבו אנו מתבוננים על עצמנו מהצד.

דומה למצב שבו אנחנו נניח מציירים ציור.

אנחנו מעורבים בתהליך אנחנו אקטיביים…

וכאן נכנסת יכולת השליטה שלנו.

קודם כל בפן השיפוטי.

ההצפה הרגשית היא הגיונית ונורמאלית
ההצפה הרגשית היא הגיונית ונורמאלית

האם נעימה לנו ההצפה הרגשית הזאת או לא?

ובמלחמה הנוכחית כשכל כך הרבה סבל נכנס לחיינו, יכול מאוד להיות שנגיד: כן!!!

זה בסדר!

אנחנו מקבלים את מה שעובר עלינו כי זה הגיוני.

הגיוני שנכאב ושנסבול.

כשהמציאות סביבנו כל כך אכזרית וכאוטית.

בדרך כלל אנחנו שואפים לשקט ורוגע.

ובדרך כלל כשאנחנו מוצפים מחשבות ורגשות קשים אנחנו מנסים לגבור עליהם…

בימים אלה אנחנו מאשרים לתחושות הקשות לשטוף אותנו כי אנחנו מבינים שזה במקום ושזה נכון.

שזה נכון להרגיש כאב עצום.

וכאן חשוב להדגיש שאנחנו בעלי הבית ואנחנו מחליטים אם זה טוב או רע מה שעובר עלינו  ובמלחמה הזאת נראה לי שבתור בעלי הבית אנחנו רוצים לארח את הכאב.

וזה בסדר.

זה הגיוני.

אז לצד הכאב חשוב שנרגיש שליטה במה שקורה לנו.

ושליטה זה אומר שכואב לי ושזה גם מתוך בחירה.

כי זה מתבקש…

רק לזכור מי בעל הבית ולזכור שבעל הבית זה אנחנו נתן אישור כניסה לכאב.

ובצדק!

אומניפוטנטיות וקורבנות, איך נדע להבדיל ביניהם?

אומניפוטנטיות וקורבנות, איך נדע?

הפרוש המילוני למושג אומניפוטנטיות הוא, כל יכול.

וכולנו חוטאים בכך.

לפעמים לא כל כך שמים לב לתופעה הזאת שמופיעה במערכת יחסים קרובה וממושכת עם הקרובים לנו.

כאשר אנחנו פגועים או לא מרוצים במערכות יחסים קרובות, הורים אחים, ילדים, בני זוג, פעמים רבות יש לנו נטייה להתנשא מעליהם.

בקונפליקט שחוזר על עצמו שוב ושוב כדפוס אנחנו נעים בטוחים בצדקתנו.

ואז אנחנו מנתחים, שופטים ופוסקים.

לעיתים אנו שוכחים שיש שם ממול עוד אדם.

עם עולם משלו וחוקים משלו.

עם הגיון משלו וחוויות משלו.

צריך להיזהר מלהיכנס למצב הזה.

חשוב תמיד לזכור שיש עוד עולם שלם לידינו.

ולמרבה הפלא

ישנם גם מצבים הפוכים.

2 מילים שחבו שנכיר - אומניפוטנטיות וקורבנות
2 מילים שחבו שנכיר – אומניפוטנטיות וקורבנות

מצבים בהם אנחנו במערכות יחסים אשר פוגעות בנו בצורה מכאיבה ולא הוגנת.

במצב כזה אנחנו צריכים וחייבים להבין שאנחנו נמצאים מול אדם פוגעני.

במצב כזה אסור לנו להתבלבל. אבל שם זה לא

אומניפוטנטיות. כשנו במערכת יחסים פוגענית חשוב שנכיר במציאות.

אז המסקנה היא שכשיש בעיות בקשרים שנו ההגדרה של הבעיות מאוד משמעותית.

האם אנו אטומים לשני ומתחפרים בצדק של עצמנו, או האם אנו מתעלמים ומכחישים מערכת יחסים רעילה.

מנגנוני הגנה

מהם מנגנוני הגנה – דפנה שם טוב מסבירה

קורה לנו הרבה פעמים שאנחנו נתקלים בהתנהגויות לא סבירות או בתפישות לא סבירות אצל אנשים שאנחנו מאוד מעריכים.

ואז אנחנו לא מבינים!

לא מבינים איך זה יכול להיות שאדם חכם, ומוסרי וטוב שמאוד מוערך בעיננו, מתנהג בנושאים מסויימים בצורה לא סבירה.

בצורה שלא תואמת את התנהלותו בשאר התחומים בחייו!

כך למשל, כשאותו אדם מאוד כועס אם קובעים שעה ומישהו מאחר בכמה דקות.

לא סולח ולא שוכח.

ויש עוד הרבה דוגמאות.

מעין התייחסויות לא סבירות שלא מותאמות.

מאוד רגשיות.

מאוד שיפוטיות או לפעמים – מידי לא שיפוטיות…

בדרך כלל, במקרים כאלו, כנראה שאצל אותו אדם פועלים מנגנוני הגנה.

מתי נוצרים מנגנוני הגנה?

מנגנוני הגנה נוצרים כאשר אנחנו נפגשים עם תכנים שמאיימים עלינו מבחינה רגשית.

אז יכולה להיווצר אצלנו פעילות נפשית בתת מודע שמטרתה לשמור עלינו ממפגש עם תוכן זה.

עם תוכנים שעלולים להעלות כאב עז, שעלולים לערער נפשית וכד.

ואז נוצר מנגנון הגנה שיכול להתבטא בתגובת היפוך למשל:

לעשות אידיאליזציה לאירועים.

המנגנון יכול להתבטא בהכחשת תכנים מסויימים

הדחקת תכנים מסויימים

ועוד כל מיני התייחסויות לא מתאימות ולא מותאמות שנובעות מאותם מנגנוני הגנה שנוצרו אי שם בנסיבות החיים ופועלים מאז.

אם נהיה מודעים למנגנונים אלה אצלנו ואצל האנשים שסביבנו, נוכל במקרים רבים, להבין התנהגויות שונות.

נבין שלא הכל מתנהל לפי ההיגיון.

נדע להבחין מתי נכנסים לתמונה מנגנוני ההגנה של הזולת ונהיה יותר סלחנים ויותר מבינים.

שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות

שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות

איך לפתור בעיות תקשורות על ידי שאילת שאלות?

רובנו רוצים תקשורת וקרבה עם האנשים האהובים עלינו והקרובים אלינו.

אין ספק וזה ידוע וברור שהתעניינות כנה ואמיתית באנשים, היא דבר חיובי.

אנחנו אוהבים להרגיש חשובים ומשמעותיים לבני משפחתנו ולחברנו.

כאשר אנחנו רואים שמתעניינים בנו, זה בדיוק מה שנותן את התחושה שאנחנו משמעותיים.

אבל מה שקורה הרבה פעמים הוא שההתעניינות של הורים בילדיהם, או של בני זוג אחד בשני, הופכת להיות התעניינות שמתלווה אליה ביקורת, ובכך אובד האפקט של התקשורת.

שאלות שמתחילות כהתעניינות כנה, עלולות להתהפך מהר מאוד להבעת ביקורת.

שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות
שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות

ברגע ששאלנו שאלה וקיבלנו תשובה שלא נראית לנו, נגמרת ההתעניינות הטהורה, ומתחיל תהליך פחות נעים.

תהליך של הבעת ביקורת, הבעת אי שביעות רצון ממה ששמענו וכו'.

לפעמים שאילת השאלות מגיעה מראש במטרה לפקח על צעדי הקרובים אלינו ולא במטרה להתעניין.

מצבים אלה שתוארו פה עלולים לגרום לעיוותים לא נעימים בתקשורת.

אנחנו חוששים לשאול שאלות, מרגישים שאין לנו את המיומנות לשאול שאלות נקיות מביקורת ונמנעים.

או שאנו נסגרים מראש  מול שאלת השאלות ולא משתפים פעולה.

העלאת המודעות שלנו לתהליכים הנ"ל ,יכולה לעשות שדרוג משמעותי למערכות היחסים הקרובות שלנו.

המטרה היא שנהיה במודעות להקפיד על התעניינות אמיתית וכנה.

שנוכל להתאפק מלהביע דעה ונשאר בחוויה של בן השיחה שלנו.

שנהיה מודעים לקושי הטבעי להגיב ללא ביקורת וללא הבעת דעה ונצליח להתגבר עליו.

הרבה מחסומים יתפוגגו, ויווצרו הרבה הזדמנויות לקרבה ולתקשורת.

כל זאת – במידה ונלמד לשאול שאלות שמטרתן התעניינות טהורה.

זוהי מיומנות שמאוד כדאי לפתח, כי זה הבסיס לקשר טוב ואוהב.

קשר מהסוג שכולנו חולמים עליו וכמהים אליו.

מה קבוע בנו ומה נתון לשינוי?

מה קבוע בנו ומה נתון לשינוי? דפנה שם טוב

פעמים רבות יש בנו בלבול סביב מי אנחנו?

לפעמים אנחנו לא מבינים האם מה שמניע אותנו זה האופי שלנו?

או שאולי הפצעים שלנו?

או שאולי הפחדים שלנו?

איך נבחין ואיך נדע?

כדי לדעת אנחנו צריכים להיות מודעים לשני מרכזים שקיימים בתוכנו:

גומא לשוני למשל - יש אנשים שעבורם לצייר זו חוויה מדהימה ויש אנשים שזה לא "מדבר" אליהם
גומא לשוני למשל – יש אנשים שעבורם לצייר זו חוויה מדהימה ויש אנשים שזה לא "מדבר" אליהם

יש מרכז  משמעותי שנמצא בתוכנו והוא יציב וקבוע.

המרכז הזה יותר קשור ליחס הבסיסי שלנו לנושאים כלליים בעולם.

ולא לנושאים אישיים ורגשיים.

ויש מרכז שקשור ליחסים הרגשיים שלנו עם העולם, והוא בהתפתחות תמידית.

מהו המרכז הבסיסי והקבוע?

למה הכוונה?

יש שוני בסיסי בין אנשים.

שוני ששייך למרכז הקבוע של כל אחד ואחד.

לדוגמא, אפשר למצוא אנשים שטיולי טבע מאוד אהובים עליהם.

וישנם כאלה שלא.

יש אנשים שעבורם לצייר זו חוויה מדהימה ויש אנשים שזה לא "מדבר" אליהם.

יש אנשים שאוהבים עבודת כפיים או עבודה עם תוצר מוחשי, ויש אנשים שנמשכים לעולם המוסיקה ורוצים להתמקצע בזה.

ויש עוד המון דוגמאות, שמוכיחות את ההבדלים בין גרעיני האישיות הקבועים של כל אחד ואחד.

יש סיפור חמוד שמדגים את זה.

מעין אגדת עם כזאת, אבל שיש בה המון מוסר השכל.

הסיפור מספר שפעם החיות ביער החליטו להקים בית ספר.

הם בנו מערכת שעות.

למשל ,ביום ראשון בשעה ראשונה יהיה שיעור זחילה.

בשעה שנייה יהיה שעור תעופה.

וכך הלאה…

בשיעור זחילה הציפור קבלה ציון נכשל ופצעה את הבטן.

בשיעור תעופה הנחש ממש לא הצליח וקיבל בלתי מספיק.

וכו וכו וכו…

זוהי מטאפורה שמראה על השוני בין הנטיות האישיותיות השונות.

נטיות והעדפות בסיסיות אשר שונות אחד מהשני ומאפיינות כל אחד.

וזה היופי וזו הייחודיות.

ואיזה מרכז באישיות שלנו הוא מרכז שמתפתח ומשתנה?

הבדל מהוית בין גרעיני האישיות של כל האדם - דפנה שם טוב מסבירה
הבדל מהוית בין גרעיני האישיות של כל האדם – דפנה שם טוב מסבירה

זהו מרכז אשר שייך לכל אותם דברים אשר אנחנו רוצים להשתפר בהם.

זהו מרכז ששייך למערכות יחסים רגשיות.

עם עצמנו ובתוכנו ועם הסובבים אותו או עם המציאות החיצונית סביבנו.

רובנו שואפים להיות עם ביטחון עצמי מספק.

שואפים להיות אנשים אופטימיים.

שואפים להיות יותר שלווים, יותר סבלניים, פחות חרדים וכן הלאה…

וזה הגרעין המתפתח.

שינויים אלה של צמיחה יכולים לנבוע מכל מיני גורמים.

ממערכות יחסים, מנסיון חיים, ומכל גורם כלשהו שנקרה בדרכינו וגורם לנו למקסם את עצמנו.

המודעות לשני הצירים הללו לשני המרכזים הללו בתוכנו, של הגרעין הקבוע ושל הגרעין המשתנה מאוד חשובה.

זוהי מודעות שתביא לבהירות בהבנת עצמנו, ותאפשר לנו להגיע להישגים גדולים עם עצמנו.

הישגים גם בפיתוח הגרעין/המרכז הבסיסי שבאישיותנו, וגם בפיתוח הגרעין /המרכז המשתנה.

איך מביעים תסכול ממשהו שאדם קרוב אלי גרם לי?

כיצד כדאי ויעיל להביע תסכול ממשהו שאדם שקרוב אלי גרם לי?

פעמים רבות ובלתי נמנעות אנו פוגעים האחד בשני או האחד בשניה.

בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין חברים ובין קולגות.

לדעת לתקשר ולשוחח נכון עם בני הזוג שלנו - דפנה שם טוב מסבירה
לדעת לתקשר ולשוחח נכון עם בני הזוג שלנו – דפנה שם טוב מסבירה

כאשר מישהו שקרוב אלינו עושה מעשה שמתסכל אותנו, שמכאיב לנו או שמפריע לנו – רצוי לתקשר את זה.

חשוב לתקשר את זה כדי שנהיה יותר ברורים ומובנים זה לזה.

אולם, צורת התקשורת או הבעת התסכול והקושי הן קריטיות להצלחת האירוע.

בדרך כלל מעשה בודד ומתסכל של מישהו או מישהי שקרובים אלינו מקפיץ אצלנו באופן אוטומטי עוד דברים שמפריעים לנו אצלו או אצלה.

ואז כשאנו באים לספר מה הפריע לנו בסיטואציה מסויימת אנחנו לא מסתפקים רק בתלונה על הסיטואציה הספציפית.

אנו כבר "תופסים טרמפ" על האירוע ופורשים בפני הפוגע רשת של פגיעות שפגע בנו בעבר, רשת של תלונות על דפוסים ותכונות כאלה ואחרות שמפריעות לנו.

באותו רגע אנחנו מרגישים שזה חשוב להביע את עצמנו ולנתח, ולהסביר, ולתת דוגמאות וכו וכו.

אבל בואו נחשוב מה מרגיש באותו רגע הצד ה-"מותקף" במרכאות או שלא במרכאות.

אין ספק שמישהו או מישהו שניתכים עליו תלונות וביקורות על עצמו נאטם בשלב די מוקדם.

אותו אדם כבר מתייאש ונפגע ונסגר.

אותו אדם כבר מרגיש מקולקל ופסול וכל מה שהוא רוצה באותו רגע שהמצב ייפסק והעינוי ייגמר.

שני הצדדים באותו רגע יוצאים מתוסכלים וממורמרים.

לעומת זאת יש דרך הרבה יותר יעילה להביע תסכול.

הבעת תלונה על משהו ספציפי מוגבלת בזמן ובאורך.

צריך לדבר רק על דבר אחד.

רק על הדבר הספציפי שתתסכל.

ואז אין הטחת האשמות וכו וכו.

אם מתלוננים או מספרים על דבר ספציפי שהפריע, וזה הרבה יותר קל להכלה.

הסיכוי שהאדם שפגע יהיה קשוב לזה הוא הרבה יותר גדול, והתחושה של המתלונן תהיה הרבה יותר טובה.

שחרור הקיטור ישאיר את המתלונן עם תחושת הקלה ותחושת סיפוק שאמר את הדברים.        

מי נמשך לאנשים נרקסיסטים?

דפנה שם טוב מי נמשך לאנשים נרקסיסטים?

אנשים נרקסיסטים, בדרך כלל, נותנים לנו תחושה שהם מסתפקים בעצמם בלבד!

נרקסיסטים קווים לדמותם
נרקסיסטים קווים לדמותם

שהם חסומים כלפינו.

שממש קשה לגשת אליהם.

התחושה היא שהם אינם נגישים.

ניתן להשוות זאת על פי ההבדל בין חתולים לכלבים.

הכלב מטבעו הרגיל נותן את כל כולו.

לכלב ישנה יכולת משל עצמו לקיים מערכת יחסים הדדית לגמרי.

מן הצד השני, אצל חתולים זה שונה. הסיפור אחר.

חתולים מטבעם דווקא לא מתמסרים באופן קבוע.

מתי כן? רק כשבא להם…

החתולים תמיד יעניקו תחושה שמשדרת ומראה שהם אינם מושגים עד הסוף.

הם מקרינים ומשדרים משהו שדומה מאוד למה שאנשים נרקסיסטים משדרים.

יש אנשים שהתנהלות כזו מאוד מושכת אותם.

הם דווקא נמשכים לנרקסיזם הזה.

מי הם אנשים אלו? ובכן, אלו הם אותם אנשים שה-"עצמי שלהם" אינו חזק מספיק.

אנשים אלו מעריצים את החוסן שאותו הנרקסיסט משדר.

למה? כיוון שזה בדיוק מה שחסר להם.

הם רואים בניתוק הנרקסיסטי הזה סוג של כוח והם מתבטלים מולו.

אדם עם "עצמי" יותר בנוי וחזק יירתע מהטיפוס הנרקסיסט.

אדם עם דימוי חזק ועם עצמי חזק – לא יעריך את האגואיזם של הנרקסיסט.

הוא יזהה מצבים של בוטות, חוסר הדדיות, חוסר נתינה ויבוז לזה.

אדם חלש יראה בכל התכונות הללו חוזק ויימשך לזה.

צריך להיות מאוד מאוד זהירים!

דפנה שם טוב – דפנה שם טוב – מטפלת פרטנית זוגית ומשפחתית

דילוג לתוכן