פרויד וההיבט הרוחני / דפנה שם טוב
פרויד הוא בין הראשונים שעסק בחקר העולם הפנימי של העצמי.
חקר זה מאוד מפתח את המימד הרוחני שבנו.
פרויד ראה שבאמצעות החלומות, באמצעות אסוציאציות חופשיות, באמצעות תחושות בטן חזקות, נוכל לקבל מתוך עצמנו ידע על עצמנו.
חיים מתוך מטרה נעלה להשביח את הנפש שלנו ימלאו אותנו תקוה משמעות ושמחה.
חיים של אומץ לב, סקרנות ויכולת התמודדות לא שייכים לגורל, למצב כלכלי ולתנאים חיצוניים.
זה רק עניין של מודעות ותרגול!
אלה חיים שגורמים לנו להיות בהתפתחות רוחנית מתמדת!
התפתחות היא דבר נפלא.
כשרואים צמח מתפתח, גורים שמתפתחים, תינוקות שמתפתחים הנפש שלנו מתרחבת ומשתאה.
ואיך אנחנו כבוגרים מתפתחים?
איך אנחנו מתפתחים נפשית ותודעתית?
יש הרבה כיווני התפתחות כגון מסלולי לימוד, חוויות שנצברות, מערכות יחסים עם האנשים שסובבים אותנו.
ויש עוד מסלול התפתחות סמוי מהעין.
שפרויד היה אחד התורמים הגדולים בהיסטוריה של התרבות המערבית להתפתחות החלק הזה.
התפתחות על ידי תשומת לב לעצמי שלנו.
לסבל לנו למצוקות. להבין ממה זה נובע.
תשומת לב לגורמים שיוכלים לגבור על הסבל ולהשאיר אותנו עם החמלה שלנו, האהבה שלנו, והתבונה שלנו.
הבעיות השונות אורבות לפתחינו מכל כיוון ובכל תחום.
הפוטנציאל שלנו להישבר וליפול הוא מאוד גדול לצערנו, מול מחלה, מול זקנה, מול חלומות ותקוות שלא מתגשמים.
אם נוסיף לכל מה שאנחנו עוברים מימד נוסף הוא הבנת העצמי, ההתפתחות הרוחנית שלנו תהיה עצומה והשמיים יהיו הגבול.
ולמעשה זה טעם החיים האמיתי.
לעמוד באתגרים ולהיות בטוב.
אם נצליח לראות בכל מה שאנו חווים אתגר.
אם נצליח להבין מה האתגר מזמן לנו לא יהיו מאושרים מאיתנו.
נוכל להיות כל הזמן במצב של צמיחה.
פשוט נלמד להוסיף תובנות רוחניות ונפשיות לכל מה שפוקד אותנו.
כשהמטרה לשמור על שמחה ואופטימיות עומדת כמטרה נעלה.
נלמד לייצר תבנית חדשה במוחנו.
תבנית ההתגברות.
תבנית המודעות לעצמנו. תבנית שמשרטטת את הקשיים שלנו מול האתגרים שאנו פוגשים בחיינו.
את התבנית הזאת לא מלמדים בבתי הספר.
גם רוב ההורים לא משקיעים הרבה אנרגיה וזמן ללמד את ילדיהם את תבנית המודעות.
ההורים עסוקים בהקניית הרגלי ניקיון וסדר.
ההורים עסוקים בתמיכה בפונקציות ההתפתחותיות.
תמיכה בפן הלימודי.
הרשמות והסעות לחוגים.
עזרה בניהול חיי החברה.
אין ספק שאלה דברים מאוד חשובים.
אבל כמה זמן נשאר לפיתוח הצד הרוחני, לא הרבה, אם בכלל…
כמה זה חשוב להפוך את כל מה שאנו פוגשים להזדמנות לצמיחה ולחקר עצמי.
ואף יותר מכך.
כל רגש קשה שאנו פוגשים נובע מפצע קדום.
שעכשיו בעקבות התחושה הקשה יש לו הזדמנות להיחקר להתגלות, ולהתרפא.