זהות העצמית, חרדה חברתית וחוסר ביטחון

על החשיבות של הזהות העצמית בהקשר לחרדה חברתית וחוסר ביטחון / דפנה שם טוב

הרבה פעמים תוקפות אותנו תחושות של חוסר בטחון, חרדה חברתית, פחדים מ-איך שאנחנו נתפשים על ידי הזולת?

בדרך כלל אפשר להמעיט את הסבל הכרוך בכך על ידי החלפת מחשבות טורדניות חרדתיות במחשבות בוגרות ורציונליות.

להפחת את המשמעות שאנחנו מייחסים למה שחושבים עלינו  לחזק את הביטחון העצמי ולפתח מיומנויות תקשורת מוצלחות.

יש עוד נושא שיכול מאוד לעזור לנו להפחית את התחושות הלא נעימות הללו, והנושא הוא מודעות לזהות העצמית שלנו.

גילי הזהות העצמית מסייע רבות בתהליכים פנימיים עצמיים שלנו עם עצמנו
גילי הזהות העצמית מסייע רבות בתהליכים פנימיים עצמיים שלנו עם עצמנו

ההבנה של מי אנחנו היא מאוד חשובה:

  • מהן תכונות האישיות שלנו?
  •  מה הסגנון של האישיות שלנו?

מאוד תורם לביטחון עצמי ולתחושת מקורקעות.

כל סגנון בא עם סט של ערכים, אמונות, ולכל סגנון יש את הקסם שלו.

ההבנה של איזה טיפוס אנחנו יוצרת תחושות מאוד טובות וחשובות.

יוצרת אהבה לעצמנו, מגדירה אותנו ואפילו מובילה אותה להגשמה של סגנון החיים שלנו.

בסיפור ילדים תמיד מסתתרת תובנה פסיכולוגית עמוקה.

הסופר ברונו בטלהיים כתב את הספר קסמן של אגדות, שבו הוא מנתח את המסרים הפסיכולוגיים הנמצאים באגדות הילדים הקלאסיות.

אז לענייננו יש את סיפור הברווזון המכוער.

זהו סיפור על ברבור שגדל במקרה בלהקת ברווזים ותמיר הרגיש את עצמו שונה ומכוער.

כמה חשוב להיות מוגדר לעצמך - מעלה ביטחון עצמי ומונע ספק עצמי
כמה חשוב להיות מוגדר לעצמך – מעלה ביטחון עצמי ומונע ספק עצמי

יום אחד עברה בשמיים להקת ברבורים ובעצם הברווזון ראה שהוא בכלל ברבור.

מיד חזרה אליו זהותו והוא הרגיש יפה תואר…

סיפור זה ממחיש כמה חשוב להיות מוגדר לעצמך, ולדעת מי אתה ומה אתה באמת!

זה מאוד מגדיל את הביטחון העצמי, ומונע הרבה ספקות.

ספקות כגון: מה חשבו עלי, מה אמרו עלי, האם עשיתי רושם טוב וכו וכו וכו.

הרהור בתכונה טובה שלנו כאמצעי מרפא

לכולנו יש חסכים וקשיים רגשיים שיכולים להתעורר בעקבות אירועי חיים שנקרים בדרכנו

אכזבות מחברים, כעסים על בני משפחה שלנו, כישלונות בעבודה ועוד…

 

לכולנו יש גם איכויות רגשיות שנמצאות גם בנפש שלנו כמו:

אמפתיה, סליחה, הבנה, כבוד, שקט נפשי, אהבה ועוד.

 

כאשר אנחנו בסבל רגשי מסויים יש אפשרות להקל עליו.

נבחר מתוך רשימת האיכויות הגבוהות שלנו איכות שעומדת בניגוד לגורם שגרם את הסבל הנפשי.

 

לדוגמא:

חשיהבה על תכונה חיובית כאמצעי ריפוי
חשיהבה על תכונה חיובית כאמצעי ריפוי

נניח שהסבל הנפשי שלי נגרם מכך שחבר נטש אותי! לא רצה בי!

התעוררו בי רגשות מאוד קשים שגרמו לי לכאב נפשי עוצמתי, שהובילו למחשבות של אכזבה ושל כעס ושל דחיה.

 

אם אבחר להתמקד באיכות אחת מתוך האני העליון שלי שתרפא את הפצע במה אבחר?

 

אולי במקרה הזה אפשר לבחור בשלוה?

במקרה הזה אני אוכל לאמר לעצמי בסיפוק שיש לי את היכולת להישאר שלוה ואפילו שמחה למרות שחוויתי פגיעה.

יש לי את היכולת לסלוח למי שפגע בי.

ולשחרר אותו.

איזה תחושה נפלאה זו לדעת דבר כזה על עצמי.

הרי אם הייתי שומעת על אדם כזה.

שיש לו שלוה פנימית כל כך עוצמתית שהאירועים בחוץ לא מטלטלים אותו הייתי מעריצה אותו.

איזה כייף לדעת שאני הופכת את עצמי לאדם הזה.

לאדם כזה.

לאדם שליו.

שדווקא מתוך הכאב והפצע שאני חווה נוצרת בי התשוקה לבנות את עצמי ולעצב את עצמי אחרת.

עם תוכנית שלי לעצמי.

להיות אדם הרבה פחות פגיע והרבה יותר שליו.

זו היתה דוגמא אחת אבל יכולות להיות עוד הרבה דוגמאות.

איך כשאני מזהה בתוכי איכות נמוכה ומכאיבה למצוא את האיכות הגבוהה שמנוגדת לה ולטפח אותה בעצמי.

כשאני מזלזל במישהו ללמוד לכבד אותו כמו שהוא

כשהאגו שלי רוצה להתרברב ללמד את עצמי צניעות

כשאני מרגיש כעס ללמד את עצמי שלום

 

וכן הלאה וכן הלאה!

תחושת קורבן

אז איך מתמודדים עם תחושת קורבנות?

תחושת קורבנות מזווית ראייה אחרת
תחושת קורבנות מזווית ראייה אחרת

לעיתים רבות אנו שומעים שזה לא טוב להיות קורבן או יותר נכון להרגיש קורבן!

נהוג לחשוב שאם מישהו מרגיש קורבן זה אומר שהוא לא לוקח אחריות על חייו.

אבל לדעתי זה בדיוק להיפך!

 

מעז יצא מתוק

דווקא כשמישהו מבין את העוול שעשו לו זה מעצים אותו ומפתח אותו.

הוא מתחיל להבין הרבה דברים על החיים שלו.

מתחיל להרגיש כלפי עצמו רגשות חיוביים.

מפסיק להאשים את עצמו ולהרגיש מתוסכל מעצמו.

וזה מאוד הגיוני.

 

למה ילד חסר אונים שפגעו בו צריך לדחוק את זה?

להיפך!

ודווקא אחרי שיש קבלה והבנה של העוול שנעשה מתאפשר תהליך של צמיחה.

כי במהותנו אנחנו רוצים לצמוח.

רוצים להתפתח ורוצים שיהיה לנו טוב.

רוצים להגשים את עצמנו.

כך שאם נצליח לחיות בצורה אותנטית ונאמנה למציאות חיינו יהיה לנו טוב.

הדברים יהיו מובנים ופרושים לנגד עיננו.

  • ללא רגשות אשם.
  • ללא רגשות תסכול.
  • בלי להאשים.

רק להבין ורק להתבונן.

רק ככה נוכל לפתח את אישיותנו למקומות הטובים והרצויים לנו.

אז צריך לזכור שאנחנו לא מתקרבנים.

אנחנו ראליים אמיתיים ואמיצים!

להגיד תודה לפחדים שלנו

דפנה שם טוב: להגיד תודה לפחדים שלנו

סבל רב נגרם לאנשים מפחדים.

 יותר נכון מחרדות. בדרך כלל פחד הוא ממשהו ספציפי רגעי וחרדה זה מכל מיני מחשבות שמתרוצצות לנו בראש ועלולות לגרום לנו סבל רב.

בדרך כלל אלה רגשות אשם, פחדים שלא יאהבו אותנו.

שאחרים יותר מוצלחים מאתנו.

אלה פחדים של נחיתות, קנאה, בושה ועוד.

כשזה קורה לנו אנחנו צריכים להבין מה קורה לנו במובן היותר רחב.

כדאי לראות את הפחד והסבל כהזדמנות לצמיחה אישית.

כדאי להגיד לפחד ולסבל:

 

תודה לכם!

תודה רבה לפחדים
תודה רבה לפחדים

תודה לכם שאתם מזכירים לי להיות אדם יותר צנוע.

אדם שלא רודף אחרי תהילה.

תודה לכם שאתם מזכירים לי לחזור למקורות האושר ולא להיות שבוי בפחדים.

תודה שאתם גורמים לי להתרכז בעצמי ולשכוח מהעולם הסובב אותי

אתם – הפחדים והסבל מהווים תזכורת ל: איך לחיות נכון!

בזכותכם אני לא ארדוף אחרי הכבוד.

 בזכותכם אני אהפוך לאדם

 

יותר טוב. פחות מורעל. פחות מופעל מרושם חיצוני.

 

כן. מסתבר שהסבל שלנו והחרדות שלנו והטורדניות שלנו נובעים תמיד מאגו שיש לו יצר גדלות.

כשבא כזה סבל נזכור להוריד פרופיל.

להתרכז במה שיש לנו ולשמוח על האפשרות לכוון את עצמינו לחיים בריאים.

המחשבות הטורדניות שבאות מהאגו מזכירות לנו את שגעון הגדלות שלנו.

שגעון גדלות שנובע מנחיתות ומחוסר שלמות.

ההבנה הזאת הופכת את העיסוק ברגשי הנחיתות שלנו למשהו אחר. ורואה את זה מזווית אחרת.

הילדים הפנימיים והמפוחדים שבתוכנו

דפנה שם טוב: האם בתוכנו שוכנים ילדים פנימיים ומפוחדים?

גם כשאנחנו גדלים ומתבגרים נשאר בתוכנו ילד קטן.

בכל אחד מאיתנו שוכן ילד קטן פנימי .

הילד הפנימי הוא זה שאחראי לכעסים, לתגובות יתר, לסכסוכים משפחתיים ועוד

הילד הפנימי שבתוכנו - דפנה שם טוב
הילד הפנימי שבתוכנו – דפנה שם טוב

להכיר את הילד הפנימי הפגוע שבתוכנו ולרפא את פצעינו הרגשיים זו חוויה אדירה.

 

ועכשיו כשהמתח ברחובות גבר

בגלל הקורונה, בגלל הטילים, בגלל הסכסוכים הפנימיים זה חשוב שבעתיים.

לכל אדם יש  הסתכלות על החיים והוא נמצא כאילו בטראנס היפנוטי ומאמין שאיך שהוא חווה את הדברים זו הדרך היחידה.

ברגע שמתחברים לילד הפנימי ומתחברים לילד הפלאי הלא מקולקל שבנו רואים הכל באור שונה.

 

רואים דברים עם הרבה פחות כעס עם יותר טולרנטיות

מייחסים לדברים פחות דרמטיות.

משאירים את האהבה ומורידים את הציפיות.

אם נזכור שרגשות מתפרצים ונטייה לאלימות נובעים מילד פנימי פצוע זה יהיה מעולה

אם נבין את זה אז נצליח לראות את החיים באור יותר רך.

יותר זהוב.

כולנו כל כך זקוקים לזה עכשיו.

התמודדות עם פחדים ע"י תגובת היפוך

יש דרך מסוימת לחשוב על הפחדים שלנו

דרך לחשוב על פחדים בצורה הפוכה
דרך לחשוב על פחדים בצורה הפוכה

וזו הדרך של "הפוך על הפוך",

כשאנחנו פוחדים ממשהו אולי נחשוב שבעצם אנחנו רוצים אותו?

זה כמובן נשמע מופרך לגמרי.

אבל אם נסתכל על זה באופן קצת אחר,

 

נשאל את עצמנו:

"למה התת מודע שלנו הציף אותנו במנת הפחד הזו?",

נשוב ונשאל את עצמנו:

"אילו "רווחים" יהיו לנו, במידה שמשהו שאנחנו חוששים ממנו יתקיים במציאות?".

 

כך למשל:

במידה שאנחנו פוחדים שהילדים שלנו לא יצליחו בחיים שלהם,

האם יתכן שאנחנו באופן תת מודע לא רוצים להישאר לבד?

 

במידה שאנחנו פוחדים שלא נצליח בדבר מסויים,

האם יתכן שמפחידה אותנו עצמאות והתבגרות?

 

במידה שאנחנו פוחדים שלא נצליח בדיאטה, למשל,

אז אולי אנחנו בכלל רוצים לנקום בהורה שתמיד לעג לנו שאנו שמנים?

 

יתכן מאוד שאם נחשוב על הפחדים שלנו בצורה הפרדוכסלית הזאת,

פתאום נגלה שמתחת לכל פחד מכישלון, בכלל עומד פחד מהצלחה!

ועל ידי כך שנבין זאת – נוכל גם לפתור את זה ביתר קלות!

להתמודד עם הפחד

להתמודד עם הפחד / דפנה שם טוב

איך להתמודד עם הפחד?
איך להתמודד עם הפחד?

הפחד מאנשים.

הפחד שאנחנו לא טובים.

הפחד שיגלו פתאום שאנחנו לא מספיק טובים וינטשו אותנו.

ויכעסו עלינו ויזלזלו בנו.

זה כל כך כואב.

הפחד הדמיוני הזה.

הפחד ששוכן לנו במחשבות.

הצורך לרצות את האחר.

זה כאב מפושט כזה בכל הגוף.

שתופס אותנו בבטן שזוחל לנו בגרון.

שמכאיב לנו.

זה פחד של אנשים  שהחמיצו משהו.

שהחמיצו הגנה ובטחון איפשהו במהלך חייהם המוקדמים.

והם סובלים.

ושואלים את עצמם: מה יהיה? מה יהיה עם הפחד הארור הזה?

וזה אוכל מבפנים.

בעיקר כי הוא לא אמיתי.

כי זה לא באמת מפחיד.

אז מה אם מישהו יחשוב עלי משהו רע?!

 מה יקרה כבר?

אז איך להתגבר?

 

קודם כל אנחנו צריכים לקבל!!!

לקבל – זו מילה מאוד חשובה כאן בתהליך הזה.

לקבל את העובדה שיש בנו את הפחד הזה שהרבה פעמים זה פחד מאנשים מצליחים.

מאנשים שמקרינים כוחניות מסויימת.

הרבה פעמים זה פחד שהמקור שלו הוא, דווקא, התנגדות כלשהי.

התנגדות שמישהו מעורר בי וזה מפחיד אותי לעמוד מולו.

ואז מופיע הפחד הזה.

 

אז לקבל!!!

לקבל אותו.

לא לפחד מהפחד.

להתבונן בו היטב.

להכיר אותו ולהכיר בו.

ולהירגע.

ולא להתמרמר.

ואולי אפילו לדמיין אותו קטן כזה.

פחדן כזה.

יושב כפוף בפינת החדר ורועד לו בפינה.

ואז לדמיין אותנו.

קצת משוחררים ממנו.

ניגשים אליו בצעד בוטח.

מרגישים חזקים ושולטים.

וקצת מלטפים את הפחד הזה.

וקצת מרגיעים אותו.

לא את עצמינו אלא אותו.

מסבירים לו שמה שהוא מדמיין זה לא כל כך נורא.

שאנחנו נסתדר בכל מצב.

שנמצא את הדרך להסתדר.

וליבנו נפתח.

ואנו מבינים את סבלה של הנפש באשר היא.

ופתאום כמו נס שקרה.

אנחנו עצמינו כבר לא רועדים מפחד.

אנחנו עצמינו כבר יכולים להכיל חולשות.

שלנו ושל הסובבים אותנו.

ואז אנחנו יכולים להרגיש מבורכים.

מבורכים ולא מקוללים.

כי בזכות הנכות הנפשית שלנו צללנו לעומק.

לעומקי הנפש.

והחכמנו.

ונעשינו אנשים יותר טובים ויותר מיטיבים!

נמשיך לשוחח על פסיכותרפיה, ייעוץ זוגי ומשפחתי בפוסטים הבאים שלנו הדנים בשלל עולמות של נפש האדם – הבדלים בין פסיכותרפיסטית מטפלת לבן פסיכולוגית ועוד ועוד כפי שיאפשר לנו הזמן כמובן.

דילוג לתוכן