דפנה שם טוב מסבירה על ההבדל בין כאב לסבל
בודהה דיבר פעם על "תיאוריית שני החיצים" כדי להבחין בין כאב וסבל.
החץ הראשון: כאב בלתי נמנע
החץ הראשון הוא הכאב עצמו.
תחושה פיזית או רגשית בלתי נעימה שאנחנו חווים כתוצאה מהתרחשות מסויימת בחיינו.
יכול להיות כאב פיזי כמו חתך באצבע, שבר ברגל, או מחלה כרונית.
זה יכול להיות גם כאב רגשי – אובדן, אכזבה, כעס, או תסכול.
הכאב הזה הוא בלתי נמנע מעצם העובדה שאנחנו חיים בעולם שבו קיימים קשיים מכל סוג….זה חץ הכאב
החץ השני הוא החץ של הסבל
זהו הכאב הנוסף שאנחנו גורמים לעצמנו, כתגובה לחץ הראשון,לחץ של הכאב…
אם החץ הראשון הוא העובדה שהאצבע נחתכה,
אז החץ השני זו:
- ההתמרמרות שלנו "למה זה קרה לי?",
- "אני כזה חסר מזל!", "זה לא הוגן!"
- "אני לא יכול לסבול את זה!"
ההבחנה היא קריטית:
את החץ הראשון, את הכאב, אנחנו לא יכולים למנוע.
הוא יגיע.
הסבל הוא בחירה והוא עניין של גישה!
אפשר ל"קטר"על החץ הראשון,
הכאב…
ואפשר גם להתמודד
להגיד:
"אוקי קרה זה וזה ,קשה לי, אבל אני מתמודד/ת"
כמו שמישהו מטפס על הר,
קשה לו,
כואב לו,
חם לו,
והוא כולו מלא עקיצות..
זה הכאב החץ הראשון
החץ השני – זו בחירה!
הוא יכול להתיישב לצד הדרך ולבכות שקשה לו (זה הסבל) או להגיד לעצמו שלמרות הכאב הוא לא יתלונן וימשיך לטפס…
זה שינוי היחס שלנו לכאב.
במקום להתלונן עליו, אפשר ללמוד לקבל את קיומו כחלק בלתי נפרד מהחיים.
זה לא אומר שאנחנו לא נחוש כאב, אלא שאנחנו יכולים למנוע ממנו להפוך לסבל ממושך ומתיש.
במקום להוסיף סבל על כאב, נוכל לשאוף להפחית את הכאב המיותר שאנחנו יוצרים בעצמנו.
