מי הוא ה-"אני" שלי?

דפנה שם טוב: מי הוא ה"אני" שלי?

  • המילה: "אני", זאת אחת המילים שנשמעות הכי הרבה.
  • אין כמעט שיחה או דיבור שהמילה הזאת לא מופיעה.

מה זה בעצם אני?

כשאדם אומר "אני" הוא מתכוון לעצמו.

מבחינה גופנית הוא מתכוון לגוף שלו ומבחינה נפשית הוא מתכוון לתחושות, למחשבות, לרגשות ולהתנהגות שלו.

  • אני רעב….תחושה,
  • אני חושב שצריך…מחשבה,
  • אני מרגיש כעס, רגש,
  • עשיתי קניות…התנהגות,

לכל אני יש מעגלי השתייכות.

מעגלי השתייכות קרובים ומעגלי השתייכות רחוקים.

ולהלן דוגמא:

אנשים מרגישים שכשנולד ילד הוא שייך להם. וכך תחושת ה"אני" גדלה. יש עוד מישהו לחשוב עליו, להרגיש כלפיו, לחוש אותו ולהתייחס אליו.

האני יכול להתרחב מאוד ולהצטמצם מאוד. לכל אדם יש גבולות גופניים, יש בהירות לגבי של מי הגוף. גוף שלי גוף שלך.

לעומת זאת, לגבי האני הגבולות יותר מורכבים ויש נטיה להתבלבל. "זה העולם שלי…", "זה לא שייך אליך…"

מה שייך לי? אם הילד שלי עושה בעיות בבית  הספר זה שייך לי?

סביר להניח שכן.

הרוב המוחלט של האנשים ירגישו שייכות למעגל המשפחתי.

  • מה יהיו תוצאות הבחירות? שייך לאני שלי?
  • יש אנשים שירגישו שכן ויש אנשים שירגישו שלא.
  • התחממות כדור הארץ – מעגל יותר רחוק. האם נושא זה שייך לאני שלי? או לא?

ושוב יש כאלה שירגישו שייכות גדולה לבעיית כדור הארץ וכאלו שלא יבינו מה הקשר שלהם לזה.

יש עוד המון דוגמאות, אבל ברור שאפשר להרחיב מאוד את גבולות האני.

תחושות טובות

הרחבת גבולות האני נותנת תחושת שפע ושייכות. נותנת תחושת חיבור. נותנת תחושת עושר.

ההרגשה שאני חלק מהעולם והעולם חלק ממני. שאין גבולות. שהכל שייך לי ברמת המודעות זו הרגשה נפלאה שממלאה אותך בביטחון עצמי ושפע.

אין פרושו של דבר שאינינו מכבדים את הגבולות ואת העולם של הסובבים אותנו. תחושה של נפרדות פסיכולוגית זו תחושה חשובה מאוד, ומאפיינת רמה של בריאות נפשית.

הרחבת האני זו מעין הבנה שבתוכי, בתוך האני שלי שוכן יקום שלם, וככל שיותר נדייק את התחושה הזו ונעמיק אותה ונדע איך להרגיש אות, אז תחושות השמחה והשפע שלנו ילכו ויתעצמו.

לכן חשוב כבר מגיל צעיר לחנך ילדים למודעות ולמעורבות. ללכת איתם להפגנות, לשוחח איתם על צדק חברתי, להנגיש להם את המציאות החיצונית. ואז תחושת האני הרחב האני השייך תתפתח אצלם באופן מיטבי.

תחושות אוטומטיות ותחושות שאנו גורמים לעצמנו

אל תתנו לאוטומט להתגבר

תחושות אוטומטיות ותחושות שאנו גורמים לעצמנו – דפנה שם טוב

חשוב מאוד לדעת להבחין בין תחושות שנוחתות עלינו בלי רצוננו, לבין תחושות שאנחנו גורמים לעצמנו בכוונה!

כשאנחנו מרגישים עצובים או דחויים, זהו מצב בו כאילו מישהו נעלם בא ושם עלינו שמיכה כזאת שמחדירה לגופנו רגש לא רצוי.

לעומת זאת, כשאנחנו גורמים לעצמנו לרגשות מסויימים, זה נובע מפעולת מחשבה שאנחנו מבצעים.

אם נדע להבדיל היטב בין שתי התחושות הנ"ל, נוכל להגדיל את יכולת השליטה שלנו באותם רגשות שמופיעים אצלנו ללא רצוננו.

נוכל להתייחס אליהם בשלילה.

לא נרגיש שאנחנו עבדים של תחושות אלו.

מהמקום בו אנו מפעילים מחשבה נוכל לחשוב מה שבא לנו על אותן תחושות אטומטיות.

ונוכל גם לשלול אותן…

לכן חשוב לדעת מה מקור התחושות ולא להתייחס אליהן כאל בליל אחד ואחיד!

אינטליגנציה חברתית רגשית

כן, יש יותר מאחת: על אינטליגנציה חברתית רגשית

אינטליגנציה אינה רק עוסקת ביכולות זיכרון נפלאות ובפתרון חידות – יש כמה וכמה סוגי אינטליגנציה, כשאחד מהם מתייחס ליכולותינו החברתיות והרגשיות: זוהי האינטליגנציה הרגשית או החברתית. וכן, גם אותה אפשר לשכלל ולשפר.

אם נבקש מהאדם הממוצע להגדיר מהי אינטליגנציה, התשובות שיעלו יכללו את המילים "מנת משכל", "חוכמה", וכמובן "IQ". אך על אף כי הקישור המיידי בין אינטליגנציה לכל אלו היה הנחת היסוד במשך שנים ארוכות, כיום מדברים על אינטליגנציות מרובות, מסוגים שונים – שהלא לבני אדם שונים יכולות למידה שונות וכישורים שונים. כך יש מי שניחן ביכולת טובה יותר בכל הקשור למתמטיקה, למספרים ולאיתור מבנים לוגיים, בעוד לעומתו יהיה מי ששולט בתחום המילה, דקויות משמעות השפה, כתיבה ורטוריקה.

כיצורים חברתיים, בני האדם גם זקוקים לכישורים וליכולות בתחום החברתי והרגשי לא פחות מיכולת לפתור בעיות היגיון וזיכרון – ואלו מוגדרים תחת המונח אינטליגנציה חברתית, או אינטליגנציה רגשית.

ביטוייה של אינטליגנציה רגשית חברתית

למעשה, רעיון האינטליגנציות המרובות עלה רק בשנות ה-80 והוטבע כמונח רק ב-1990, ולכן ייתכן שטרם שמעתם על אינטליגנציה רגשית (EI). אך כולנו נתקלנו בכך – באנשים שניחנים ביכולת טובה לקרוא את האחר, להבין את רגשות הסובבים, להיות רגישים לאחר, לנהל את רגשותיהם שלהם בצורה טובה יותר, להשתלב בשיח חברתי בנקל, לנהל מערכות יחסים ובעיות אישיות רגשיות היטב, ולהתנהל במיומנות חברתית מרשימה. כל אלו הינן מיומנויות ויכולות של אינטליגנציה חברתית-רגשית.

איך משפרים אינטליגנציה רגשית חברתית?

עם IQ נולדים, אך תמיד אפשר ללמוד ולפתח יכולות ומיומנויות – זיכרון למשל. כך גם בתחום של אינטליגנציה חברתית ורגשית: יש מי שנולד כמובן כשהוא או היא מבורכים באינטליגנציה מסוג זה על פני חבריהם, אך זו איננה רק יכולת מולדת ובהחלט ניתן להשתפר במהלך החיים ולרכוש מיומנויות בתחום.

בנוסף, האינטליגנציה הרגשית-חברתית שלנו מושפעת גם מהסביבה, או ליתר דיוק, מהאופן בו גדלנו ומסגנון ההורות שעיצב אותנו. אם ההורים עודדו את ילדיהם לביטוי רגשות, לכבוד לרגשות האחר וכן הלאה, הדבר ייפתח את המיומנויות הרגשיות והחברתיות של ילדיהם.

גם בגיל מאוחר יותר ניתן ללמוד ולהתפתח, וכן לפתח את האינטליגנציה הרגשית-חברתית הקיימת בנו – אם בעזרת קורסים ולימודי למידה רגשית, אימון לוויסות רגשי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפולי פסיכותרפיה לשיפור אינטליגנציה חברתית ורגשית, וכן הלאה. בכל גיל ניתן ללמוד לשפר את האמפתיה שלנו לזולת, להבין איך לזהות רגשות ולנהל אותם, איך לשכלל יכולותינו החברתיות וכדומה, אם נרצה בכך ונהיה מחויבים לתהליך הלמידה, האימון וההפנמה של שיעורים אלו בשגרת היום יום בחיינו.

לדף הבית של האתר של דפנה שם טוב

לחישות הנפש

לחישות הנפש – ללמוד להקשיב לנפש / דפנה שם טוב

אנחנו עושים הרבה מאוד דברים בחיים שלנו. אנו חובשים הרבה כובעים:

  • אנחנו בנים של…
  • ואנחנו בנות של…
  • אנחנו הורים של…
  • חברים של…
  • עובדים ב…

ואין ספק שאם נחפש נמצא עוד הרבה כובעים!

דמיון לבעלי חיים

בהרבה מאוד תחומים אפשר להקביל את התפקוד שלנו לתפקוד של חיות:

  • גם חיות הן הורה מסור
  • גם חיות יודעות לחיות בלהקות ועדרים
  • גם חיות יודעות להגן על עצמן
  • וגם אנחנו בתור בני אדם מתפקדים, בעצם, בתור סוג של חיה

מעבר לחיה

אבל יש דבר בתוכנו שצמא למשהו אחר או יותר נכון למשהו נוסף.

יש משהו בתוכנו שלא מסתפק בזה שהכל בא על מקומו בשלום ושהכל בסדר.

גם כשאנחנו שבעים. גם כשהילדים שלנו מסודרים .גם כשהשגנו את המטרות שלנו. יש עוד איזשהו צורך פנימי. צורך שלא קשור לכל אלה.

צורך שונה ואחר

אותו צורך הוא צורך אחר.

צורך שקט.

צורך זה לא שייך כל כך לחוקי העולם החיצון.

זהו צורך שנובט בנפש האדם והוא שייך רק לאדם עם עצמו.

הישרדות גם ללא מימוש הצרכים שלנו

בבחינה חיצונית או הישרדותית האדם יצליח לחיות מצוין גם מבלי שהצורך הזה יתממש:

  • אבל ברמה הרגשית
  • ברמת הסיפוק השמחה
  • אם הצורך הזה לא יתממש הנפש לא תהיה מסופקת. ולזה לא נותנים בכלל דגש כשמחנכים אותנו
  • לא נותנים דגש לקול השקט של הנפש
  • לטבעה של הנפש

ולכן הרבה מאוד פעמים הכל טוב בחיים אבל משהו בסיסי חסר

לא בדיוק, בערך

אנחנו צריכים להקשיב טוב טוב לנפש העדינה שלנו.

ללמוד מה היא אומרת. להעצים את הקולות שלה ולתת להם לגיטימציה.

הקולות האגרסיביים של ההישרדות הם קולות חזקים וברורים.

הם קולות דומיננטיים – כמו למשל:

  • במה אני אעבוד
  • איך הולך בעבודה
  • איך להתנהג עם הילדים
  • איזו חופשה לתכנן

אלה הקולות החזקים.המקובלים

הקולות השקטים והעדינים של הנפש,נדחקים,מול המציאות התובענית, אבל אז הנפש לא מתמלאת. ולא מבינים,מדוע?

וזו הסיבה. שלא למדנן להקשיב לה.

נמשיך בעוד מידע בתחום מפי דפנה שם טוב

דילוג לתוכן