שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות

שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות

איך לפתור בעיות תקשורות על ידי שאילת שאלות?

רובנו רוצים תקשורת וקרבה עם האנשים האהובים עלינו והקרובים אלינו.

אין ספק וזה ידוע וברור שהתעניינות כנה ואמיתית באנשים, היא דבר חיובי.

אנחנו אוהבים להרגיש חשובים ומשמעותיים לבני משפחתנו ולחברנו.

כאשר אנחנו רואים שמתעניינים בנו, זה בדיוק מה שנותן את התחושה שאנחנו משמעותיים.

אבל מה שקורה הרבה פעמים הוא שההתעניינות של הורים בילדיהם, או של בני זוג אחד בשני, הופכת להיות התעניינות שמתלווה אליה ביקורת, ובכך אובד האפקט של התקשורת.

שאלות שמתחילות כהתעניינות כנה, עלולות להתהפך מהר מאוד להבעת ביקורת.

שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות
שאילת שאלות כאמצעי לתקשורת והבעיות האפשריות

ברגע ששאלנו שאלה וקיבלנו תשובה שלא נראית לנו, נגמרת ההתעניינות הטהורה, ומתחיל תהליך פחות נעים.

תהליך של הבעת ביקורת, הבעת אי שביעות רצון ממה ששמענו וכו'.

לפעמים שאילת השאלות מגיעה מראש במטרה לפקח על צעדי הקרובים אלינו ולא במטרה להתעניין.

מצבים אלה שתוארו פה עלולים לגרום לעיוותים לא נעימים בתקשורת.

אנחנו חוששים לשאול שאלות, מרגישים שאין לנו את המיומנות לשאול שאלות נקיות מביקורת ונמנעים.

או שאנו נסגרים מראש  מול שאלת השאלות ולא משתפים פעולה.

העלאת המודעות שלנו לתהליכים הנ"ל ,יכולה לעשות שדרוג משמעותי למערכות היחסים הקרובות שלנו.

המטרה היא שנהיה במודעות להקפיד על התעניינות אמיתית וכנה.

שנוכל להתאפק מלהביע דעה ונשאר בחוויה של בן השיחה שלנו.

שנהיה מודעים לקושי הטבעי להגיב ללא ביקורת וללא הבעת דעה ונצליח להתגבר עליו.

הרבה מחסומים יתפוגגו, ויווצרו הרבה הזדמנויות לקרבה ולתקשורת.

כל זאת – במידה ונלמד לשאול שאלות שמטרתן התעניינות טהורה.

זוהי מיומנות שמאוד כדאי לפתח, כי זה הבסיס לקשר טוב ואוהב.

קשר מהסוג שכולנו חולמים עליו וכמהים אליו.

תקשורת עם הילדים שלנו

תקשורת עם הילדים שלנו

ילדים הם הדבר הכי חשוב לנו והכי הכי אהוב עלינו.

לדעת לתקשר עם הילדים שלכם
לדעת לתקשר עם הילדים שלכם

במהלך החיים והיום יום הרבה מהאינטראקציות עם הילדים מתנהלות באופן מתסכל.

אנחנו לחוצים ודואגים.

הדעה שלנו מוסחת בגלל אלף ואחת סיבות.

צריך להתמודד עם אתגרי היום יום ועל הדרך גם לדאוג לחינוך והכוונה – לחינוך של  של ילדינו.

אז כדי לרענן ולהתרענן יש מספר כללי ברזל בתקשורת שם נשנן אותם הם מאוד יעזרו לנו להיות על הגל הנכון.

כשהילד שלנו משתף ברגשות, במקום לסתור אותו ולהתכחש, כדאי להכיר ברגשותיו וגם לשאול אותו עליהם.

זה ייתן לילד תחושה שמכירים בו ורואים אותו.

ויבנה לו בטחון עצמי ואמונה בעצמו.

במצבים שאתה רוצה להעביר ביקורת תנסה להתאפק.

ובמקום ביקורת תנסה לאמץ טכניקה של שאלות על הנושא המטריד.

למשל:

אם הילד איבד את הטלפון, עדיף במקום לגנות אותו, לשאול אותו מה הוא יכול לעשות כדי שזה לא יקרה בפעם הבאה?

חשוב גם לתת לילדים מידע.

האם יש לכם קשר טוב עם אבא?
האם יש לכם קשר טוב עם אבא?

להורים יש הרבה ידע וניסיון ולפעמים הם שוכחים שלילדים יש הרבה פחות ידע על החיים.

אז כדאי לספר לילדים על החיים ,ולתת להם מידע על נושאים שרלוונטיים למצבים הנוכחיים שהם נמצאים בהם.

כשהילדים נמצאים בדילמה אפשר ברכות להציע להם פתרונות ולהראות להם מספר דרכים לפתרון הבעיה.

זה יגרום להם להרגיש שתמיד יש מוצא מכל בעיה ואין צורך להרגיש חסרי ישע.

זה בהחלט יתרון שאדם בוגר יכול להציע לאדם צעיר שהרבה פעמים בגלל הגיל נוטה לראות דברים בשחור לבן.

כשאתם נפגעים או נעלבים כדאי לתאר לילד בקצרה מה אתם מרגישים ולא בהאשמה.

כדאי לתת לו הזדמנות להבין ולשפר את הסיטואציה או האינטראקציה.

במצבים מסויימים אפשר גם לכתוב לילד מסר כתוב.

שם יש אפשרות להביע משהו שלפעמים לא מצליח לנו

אימוץ כלים כאלו ביחסינו עם הילדים יגרום להם וגם לנו שמחה וסיפוק.

הקשר יתהדק והביטחון העצמי יגדל🙏.

האם ילד שמפריע בשיעור הוא ילד רע?

האם ילד שמפריע הוא "ילד רע"?

כשהילד מפריע זה אומר שהוא בוחן את העולם.

מעז להביע את תחושותיו ללא חשש.

הוא דעתן והוא אמיץ.

זה מעולה.

המבוגרים סביבו צריכים לדעת כיצד להתייחס להפרעות האלה.

בשום אופן לא לראות בזה חוצפה או בעייה. אלא להבין שזו תופעה טבעית.

לתקשר עם הילד.

שבירה של תפיסות ישנות ומוטעות לגבי "ילדים רעים שמפריעים"
שבירה של תפיסות ישנות ומוטעות לגבי "ילדים רעים שמפריעים"

לבדוק מה מפריע לו:

ולמצוא איתו ביחד דרכים לפתרון המצוקה שנוצרה לו ושגרמה לו להפרעה.

בין כתה ג לכתה ו זה גיל החביון על פי פרויד.

התפתחות העצמי.

אם הילד מתחצף למורים ומפריע בשעורים אין מה להיבהל ולהיפך.

 

סימן שההורים היו מעולים ונתנו לו בטחון וכוח

זה שלב תקין בהתפתחות הילד מעבר בין עולם שנשלט,

ומכוון על ידי ההורים לעולם שבו חברת הילדים קובעת.

ולכן ילד שהתפתחותו תקינה ושצרכיו מולאו היטב בשלבים המוקדמים יותר של חייו ירצה למרוד במורים שלו.

זה סימן טוב שהוא מתחצף ומפריע.

ואסור להתייחס לזה כאל משהו בעייתי בילד.

דילוג לתוכן