בין אהבה עצמית וההערכה עצמית

דפנה שם טוב: מה ההבדל בין אהבה עצמית וההערכה עצמית?

לפעמים יש לנו תחושות לא טובות לגבי עצמנו.

לפעמים למרות שאנחנו יודעים שאנחנו "בסדר", אנחנו מרגישים לא בסדר. בעת ועונה אחת. נניח שהיינו באירוע חברתי.

יצאנו מהאירוע והרגשנו לא ממש טוב. והתחלנו לחשוב:

מה קורה?

למה אנחנו מרגישים לא טוב?

והתחלנו לנתח את ההתרחשות באירוע, והגענו למסקנה שהכל היה בסדר. התלבשנו יפה, התנהגנו בחמימות לאנשים, לא דיברנו יותר מידי ולא פחות מידי. חייכנו…

ולמרות זאת מתכווץ לנו הלב, ותוקפות אותנו כל מיני חששות ותחושות.

ואנו מרגישים שמשהו לא היה מספיק טוב. ושהאנשים באירוע לא מספיק מעריכים אותנו. זה מצב מאוד מתסכל כי אין לו פתרון מעשי.

אין לנו כל כך מה לשפר כדי להרגיש טוב. אנחנו מרגישים סתירה חריפה בין הערכתנו את עצמנו באותו אירוע לבין תחושתנו בפועל.

אהבה עצמית

כלומר, אנחנו מעריכים את עצמנו, אבל לא חשים אהבה לעצמנו. אלה שני דברים שונים. הערכה יכולה להתרחש בשכל ואהבה בלב. אהבה זה שמחה. אהבה היא התפעלות.

אהבה היא מוקסמות ושביעות רצון. זה רגש אהבה. כמובן שיש עוד סוגים של רגש אהבה לזולת, כמו מחויבות, מסירות נתינה. אך לא על אלה אני מדברת. אני מדברת על התחושות האלה שהגדרתי קודם. שביעות רצון שמחה התפעמות.

התלהבות ושמחה!

כלומר, הפן של רגש ההתלהבות והשמחה הוא זה שאותו אנחנו רוצים להרגיש כלפי עצמנו. בהרבה מקרים ההורים שמגדלים תינוק עלולים לחוש הפרעות ברגש ההתפעמות שלהם מילדם. ולמה?
כי במקרים רבים חרדות, פחדים ומטעני עבר של ההורים מושלכים על הילדים, והדאגה תופסת את מקומה של ההתפעמות.

זה לא אומר שאלה הורים פחות טובים דואגים ומסורים. להיפך. למרבה הצער עודף דאגה יוצר מחסומים. לילד קטן אין כל תפיסה עצמית לגבי מי שהוא. הדימוי העצמי של הילד מתפתח לפי איך שהוא קולט את ההשתקפות של עצמו בעיני הוריו. וכאן יכולים לצוץ שיבושים כפי שציינתי, והדימוי העצמי עלול להיפגע ולא להיות במיטבו. ואז נוצרים פערים בין השכל לתחושה. בשכל אנחנו יודעים שאנחנו בסדר, אבל בתחושה כלפי עצמנו אנחנו מרגישים מוחלשים.

וכאן בפער הזה ובזכות המודעות אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים להתאהב בעצמנו. ממש להתאהב ולהתלהב מעצמנו. באופן מודע למנות לעצמנו את היתרונות שלנו. למצוא דברים בעצמנו להתפעל מהם. המודעות לאימון קבוע להתלהבות מעצמנו וראיית החיובי שבנו כהרגל, יכולה להשלים את החסך, לרפא את הפצע ואף לחזק אותנו כפליים.

נמשיך בעוד דוגמאות, הסברים, פוסטים ונושאים בתחום – שלכם דפנה שם טוב

דילוג לתוכן