שינוי גישה לכאב ולסבל – דפנה שם טוב מסבירה
אם נצליח לשאול את עצמנו בכל פעם שאנחנו סובלים: "מה הסבל הזה בא ללמד אותי", אזי אין ספק שנעבור מהפך. ממקום של תלונה וכאב למקום של התמודדות והתחזקות. ואיך נדע אם מצאנו באמת את התשובה הנכונה? לפי התחושה שהתשובה לשאלה תגרום לנו להרגיש. נניח שאנחנו סובלים מקונפליקט שהיה לנו עם איש שהוא יקר וחשוב לנו. כמו כן, נניח שעולות בנו מחשבות שמגדילות ומרחיבות את האירוע הקונפליקטואלי ומשתלטת עלינו חרדה.
- מה יהיה?
- מה יחשבו עלי?
- האם יכעסו עלי?
- עשיתי רושם לא טוב?
- פגעתי?
- העלבתי?
- גרמתי סבל?
ואולי אציע לעצמי דרך התבוננות אחרת? ואשאל האם היה קונפליקט?
אם אכן היה – אזי שזהו סימן שכך היה צריך להיות.
זה לא קרה סתם.
משהו התפוצץ.
כמו שהר געש מתפוצץ, כמו שענף נשבר, כמו שקיר נופל פתאום. ואז לא נבכה על מה שהיה אלא נחשוב מה זה בא ללמד אותי. מה התפקיד?
והתשובה היא ש…
לפעמים זה בא ללמד להשתחרר מאחיזה הדוקה מידי עם הזולת.
ולפעמים זה בא ללמד אותי להיות אמיץ יותר ולא להיבהל, ולפעמים זה בא ללמד אותי להסיק מסקנות חדשות על מצבים שונים.
ומרגע שאני חושב כך ופועל כך נפתח לי עולם קסמים חדש, עם הרבה רעיונות ואופציות חדשות.
ואני לא כבול על ידי פחדים לאירועים הללו.
