עוינות להורה כזעקת אהבה

דפנה שם טוב: עוינות להורה כזעקת אהבה

בספר של פול אוסטר 4321 מסופר על תולדות חייו של נער אמריקאי בשם פרגוסון. לפרגוסון יש בן דוד בשם נואה. פרגוסון שהוא בן עשר בערך,מתבונן במערכת היחסים בין בן-דודו נואה ואביו. והוא שם לב לתופעה משונה. נואה בן הדוד היה מתפרץ על אביו התפרצויות זעם,והיה צועק עליו ומתחצף אליו באופן קיצוני. והאב לא כעס עליו על כך  ועבר לסדר היום. ואז פרגוסון בן הדוד פרש לעצמו כך את הדינמיקה הזאת

אני מצטטת מהספר:

"הם היו זוג מוזר כל כך, נער בעל נפש פצועה שכל העוינות שהפגין כלפי אביו היתה זעקה של אהבה כלפיו ואב בעל נפש פצועה שהפגין אהבה שופעת בכך שנמנע מלהעיף סתירות על ימין ועל שמאל והניח לעצמו לחטוף את המכות.

אבא של נואה שמר על שלווה יציבה ומוזרה, מעולם לא הגיב לעלבונות שהטיח בו בנו, סרב להניח להתנגדויות לערער אותו. קיבל במזג סבלני ובשתיקה כל התנפלות, עד ששבה הרוח ושינתה כיוון.

(הערה, בספר הקטע השני בא לפני הקטע הראשון)

לא רק בספר אלא גם במציאות ממש

זה כל כך מדוייק ויפה לתאר עויינות כלפי הורה כזעקה לאהבה. הרי לפעמים האנשים הכי אהובים עלינו, מוציאים מאיתנו התנהגויות קשות ומעוררים בנו תחושות קשות מאוד.

הרבה פעמים אנחנו נושאים עימנו מטען רגשי סביב אירועים טראומטיים עם הורינו. למשל, בספר שציינתי, היו אלה גירושיו של הורי נואה בן הדוד שלו. המטען הרגשי צץ בעקבות אינטראקציה עם ההורה שמעוררת את המטען. הפרוש שניתן פה בספר, שהעוינות היא בעצם זעקת אהבה, הוא מקסים ונותן הזדמנות להסתכל על קונפליקטים עם הורינו מזווית שונה לגמרי.

נמשיך בעוד תובנות מעניינות, כמו תמיד – שלכם דפנה שם טוב מטפלת זוגית, אישית ומשפחתית

אולי יעניין אתכם גם: CBT, אהבה עצמית, הדחקה נפשית

הקשר בין מקריות, שליטה ואיכות חיים

דפנה שם טוב: הקשר בין מקריות, שליטה ואיכות חיים

בחיים כל הזמן קורים דברים. דברים שהם לא בשליטתנו. למשל: מימד הזמן. כולנו מתבגרים ומזדקנים ומשתנים אם נרצה או לא נרצה. ועוד אירועים חיצוניים לנו שאין לנו שליטה עליהם. התנהגויות של אנשים קרובים לנו וחשובים לנו: הורים, בני זוג ילדים. לא תמיד מה שקורה ליקירנו הוא בשליטה שלנו. ולפעמים קורים דברים משמחים ולפעמים קורים דברים פחות משמחים. שמעציבים, שמרגיזים, שמדאיגים. כמובן שגם ברמה המדינית וברמה העולמית מתרחשים דברים שהם לא בשליטתנו, ויש עוד אלפי דוגמאות לדברים שהם לא בשליטתנו.

תחושת נשלטות היא קשה ולא נעימה

למעשה, ככל שאנו נרגיש שאנו נשלטים על ידי כל הדברים הללו שהזכרתי פה, זו תהיה הרגשה מאוד קשה. כי זה אומר שאין לנו מושג איך נרגיש בשעה הבאה ,ביום הבא או בכלל בעתיד. זה אומר שהתרחשויות חיצוניות לנו יקבעו את מצב הרוח שלנו, את איכות חיינו ואם נהיה שמחים ושלווים או מוטרדים וכאובים.

לעומת זאת, ככל שנרגיש שיש לנו שליטה על מה שקורה לנו, כך תחושת הרווחה הפנימית שלנו תהיה ברמה גבוהה וטובה.

אז למעשה איך נחוש תחושת שליטה על חיינו כשיש כל כך הרבה גורמים שהם מחוץ לשליטתנו?

אנחנו יכולים וזה גם כדאי לנו להתחיל לשלוט בחיינו

בעצם אנחנו יכולים לשלוט בחיינו באמצעות המחשבות שלנו, האמונות שלנו והגישה החיובית שלנו לחיים. ומה שישפיע עלינו זה לא המאורעות החיצוניים אלא צורת ההתייחסות האישית שלנו למאורעות האובייקטיביים החיצוניים. לשני אנשים יכול להתרחש אותו אירוע בדיוק, אחד יהיה פסימי לגביו ואחד אופטימי. גישה אופטימית וחיובית יוצרת מציאות שמחה, ממלאה אותנו בתקוה ומרץ ובסופו של דבר, זו היא גם נבואה שמגשימה את עצמה במקרים רבים.

ערכים פנימיים

דבקות בערכים פנימיים ואמונות פנימיות גם יוצרות מוטיבציה ושמחה, שאינה קשורה באירועים חיצוניים. ידוע שאפילו במצבי אסון ומשבר אנשים שהם חדורי מסירות לזולת ונותנים מעצמם הרבה מפיקים מכך הנאה מרובה, למרות המציאות החיצונית הקשה. האני שלנו מורכב מסך כל הדברים שעברנו בחיינו. חוויות התנסויות, רעיונות, מחשבות ותמונות. חשוב שנבין מה מהדברים שעברנו פגע בערכים שלנו, באופטימיות שלנו וביכולת לראות את המציאות במשקפיים ורודות. מה הדברים שפיתחו אצלנו גישה שלילית. תחושת נשלטות ולא שליטה. זה ניתן לשינוי. שינוי אשר יחזיר לנו את האמונה, השליטה בחיינו, והפרשנות החיובית והבונה לאירועי חיינו.

 

נמשיך בעוד קטעים בתחום, על ענייני דיומא כמו החגים ובכלל על נושאים רבים ומגוונים. שלכם: דפנה שם טוב – עד הפעם הבאה!

איך לפתח אהבה עצמית כלפי עצמנו?

דפנה שם טוב: איך לפתח אהבה עצמית כלפי עצמנו?

רבות כבר נכתב ונאמר על חשיבות האהבה העצמית. אהבה עצמית היא רגש של אהבה לעצמי. יש הבדל מהותי בין הערכה עצמית לבין אהבה עצמית.

הערכה עצמית היא משהו רציונלי. אהבה עצמית היא משהו תחושתי רגשי.

אריך פרום בספרו אומנות האהבה כתב שלאהוב זה גם פועל. לא רק רגש ושצריך לדעת איך לאהוב.

באהבה יש נתינה, באהבה יש רצון לגונן, להדריך. כשחשים אהבה  ממעיטים לבקר להאשים להזהיר.

כשאוהבים יודעים לעודד על מעשים טובים. כשאוהבים יודעים להיות ערים וקשובים ובשעת הצורך לכוון ולהנחות לכיוונים חיוביים. יודעים להכיל את השגיאות, וללמד  להסיק מסקנות להבא. בלי תוכחה ורגשי אשם.

מי שאוהבים אותו באופן אקטיבי, מרגיש את האהבה שזורמת אליו. וזה יוצר אצלו אמונה והרגשה שהוא ראוי לאהבה. מי שמרגיש ראוי לאהבה יאהב גם את עצמו. זו ממש תוצאה מתבקשת.

את כל פעולות האהבה הללו, אנחנו יכולים להפנות כלפי עצמנו.

יש שני דברים שעלינו לעשות כדי לפתח אהבה עצמית:

הדבר הראשון הוא:

לדעת כיצד לבטא נכון אהבה. כמו שכתבתי למעלה.

והדבר השני הוא:

לבדוק שאכן אנו עושים את זה. מוציאים את זה לפועל.  אותה גם כלפי עצמנו.

וזה אומר שאם נתייחס ככה גם לעצמנו ,תתפתח בנו אהבה עצמית בריאה.

כשיודעים לאהוב ולבטא את האהבה  מתחילים להבין איך להתייחס למי שאהבים כמו לפרח נדיר ועדין.

בעדינות ברוך ובטיפול זהיר. גם אם יש כנימה בפרח הזה נוציא אותה ברוך ועדינות. ולא בגסות ובבוטות. זאת אהבה. והראשונים שאנחנו צריכים ללמוד להתייחס אליהם ככה זה אנחנו.

נהיה מוגנים ואהובים ובטוחים לעד.

בהצלחה לכולנו בכך: דפנה שם טוב,

ואגב נמשיך בעוד קטע שיסביר וידגים את דרכי האהבה העצמית בקרוב

בין אהבה עצמית וההערכה עצמית

דפנה שם טוב: מה ההבדל בין אהבה עצמית וההערכה עצמית?

לפעמים יש לנו תחושות לא טובות לגבי עצמנו.

לפעמים למרות שאנחנו יודעים שאנחנו "בסדר", אנחנו מרגישים לא בסדר. בעת ועונה אחת. נניח שהיינו באירוע חברתי.

יצאנו מהאירוע והרגשנו לא ממש טוב. והתחלנו לחשוב:

מה קורה?

למה אנחנו מרגישים לא טוב?

והתחלנו לנתח את ההתרחשות באירוע, והגענו למסקנה שהכל היה בסדר. התלבשנו יפה, התנהגנו בחמימות לאנשים, לא דיברנו יותר מידי ולא פחות מידי. חייכנו…

ולמרות זאת מתכווץ לנו הלב, ותוקפות אותנו כל מיני חששות ותחושות.

ואנו מרגישים שמשהו לא היה מספיק טוב. ושהאנשים באירוע לא מספיק מעריכים אותנו. זה מצב מאוד מתסכל כי אין לו פתרון מעשי.

אין לנו כל כך מה לשפר כדי להרגיש טוב. אנחנו מרגישים סתירה חריפה בין הערכתנו את עצמנו באותו אירוע לבין תחושתנו בפועל.

אהבה עצמית

כלומר, אנחנו מעריכים את עצמנו, אבל לא חשים אהבה לעצמנו. אלה שני דברים שונים. הערכה יכולה להתרחש בשכל ואהבה בלב. אהבה זה שמחה. אהבה היא התפעלות.

אהבה היא מוקסמות ושביעות רצון. זה רגש אהבה. כמובן שיש עוד סוגים של רגש אהבה לזולת, כמו מחויבות, מסירות נתינה. אך לא על אלה אני מדברת. אני מדברת על התחושות האלה שהגדרתי קודם. שביעות רצון שמחה התפעמות.

התלהבות ושמחה!

כלומר, הפן של רגש ההתלהבות והשמחה הוא זה שאותו אנחנו רוצים להרגיש כלפי עצמנו. בהרבה מקרים ההורים שמגדלים תינוק עלולים לחוש הפרעות ברגש ההתפעמות שלהם מילדם. ולמה?
כי במקרים רבים חרדות, פחדים ומטעני עבר של ההורים מושלכים על הילדים, והדאגה תופסת את מקומה של ההתפעמות.

זה לא אומר שאלה הורים פחות טובים דואגים ומסורים. להיפך. למרבה הצער עודף דאגה יוצר מחסומים. לילד קטן אין כל תפיסה עצמית לגבי מי שהוא. הדימוי העצמי של הילד מתפתח לפי איך שהוא קולט את ההשתקפות של עצמו בעיני הוריו. וכאן יכולים לצוץ שיבושים כפי שציינתי, והדימוי העצמי עלול להיפגע ולא להיות במיטבו. ואז נוצרים פערים בין השכל לתחושה. בשכל אנחנו יודעים שאנחנו בסדר, אבל בתחושה כלפי עצמנו אנחנו מרגישים מוחלשים.

וכאן בפער הזה ובזכות המודעות אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים להתאהב בעצמנו. ממש להתאהב ולהתלהב מעצמנו. באופן מודע למנות לעצמנו את היתרונות שלנו. למצוא דברים בעצמנו להתפעל מהם. המודעות לאימון קבוע להתלהבות מעצמנו וראיית החיובי שבנו כהרגל, יכולה להשלים את החסך, לרפא את הפצע ואף לחזק אותנו כפליים.

נמשיך בעוד דוגמאות, הסברים, פוסטים ונושאים בתחום – שלכם דפנה שם טוב

על החגים והיחסים בין האנשים

על החגים והיחסים בין האנשים // דפנה שם טוב מסבירה

היו לאחרונה הרבה חגים ועוד יהיו. היו הרבה חופשות. הרבה ארוחות חג הרבה מפגשים משפחתיים ומפגשים חברתיים. מצד אחד זאת תקופה מאוד כייפית.

שינוי אוירה, בילויים משפחתיים עם האנשים האהובים עלינו. מפגשים עם חברים קרובים. מצד שני, בתקופות כאלו עלולים להיווצר הרבה חיכוכים וקונפליטים שלא נוצרים בחיי השגרה.

נוצרים מצבים של רצונות סותרים. נוצרים מצבים בתוך מערכות יחסים של משקעים שעולים מן העבר. כעסים,חוסר הסכמות,מכאובים,חוסר הבנות.

והחופש והחג שכל כך חיכינו לו,עלול להפוך למקור של צער ותסכול…

דווקא בנקודות אלה,כשמתחילות להציף אותנו מחשבות עצובות ותחושות לא טובות,מאוד חשוב שנזכיר לעצמנו שהכל תלוי בנו.

נזכור שיש לנו אפשרות להחליט שנרגיש טוב. גם אם נדמה לנו שפגעו בנו. גם אם נדמה לנו שהעליבו אותנו. שהתנהגו כלפינו בחוסר צדק,גם אם עולה בנו דאגה לאחד מיקירנו וכו וכו.

חשוב שנזכור שיש לנו אפשרות לערוך עם עצמנו דיאלוגים פנימיים שמטרתם להוביל אותנו לתחושות טובות. שזה תלוי בנו ולא בסביבה שלנו.

נזכור שאם נשתמש כדי להגיע להרגשה טובה במונחים של סליחה, גמישות והבנה נרגיש טוב יותר ואם נניח בצד מונחים של שיפוטיות והאשמה.

ולמה אני מתכוונת – נניח בצד שיפוטיות והאשמה?

נניח בצד הכוונה להבין שאנחנו יכולים להניח בצד את מה שאנחנו בוחרים להניח בצד. שאנחנו לא קורבנות של מחשבות מטרידות. זה לא אומר שאם יש מצב בעייתי לא נטפל בו. כן נטפל. כן נעשה מה שצריך. אם זה לשוחח,אם זה לעשות גבולות,אם זה להסביר את עצמנו. זה כן! אבל אנחנו יכולים לא לתת למחשבות הטורדניות לשלוט בנו ולעשות בנו כרצונן. אנחנו חייבים להאמין שאנחנו עושים במחשבות כרצוננו. ורצוננו הוא לדעת להרגיש טוב!

נמשיך בעוד תובנות בפוסטים הבאים מפי דפנה שם טוב

חיים רוחניים

חיים רוחניים על פי דפנה שם טוב

מה הם בעצם חיים רוחניים?

חיים רוחניים הם, למעשה, צמד המילים חיים רוחניים שיכול להראות מסובך,

אבל אפשר להגדיר חיים רוחניים בצורה פשוטה למדי:

  • כמו שיש חיים משפחתיים
  • כמו שיש חיים מקצועיים
  • כמו שיש חיים חברתיים
  • כמו שיש חיים אינטלקטואלים
  • יש גם חיים רוחניים

בחיים רוחניים המטרה שלנו היא לדעת לאהוב.

בחיים רוחניים המטרה שלנו להיות כנים.

להיות אמיצים.

שימו לב כי זה לא משנה מה אנחנו עושים בחיינו ובמה אנחנו עוסקים

אם נהיה במודעות שאנחנו צריכים לפעול מתוך חתירה לאהבה להבנה לסליחה, אז נדע שאנחנו חיים חיים רוחניים.

זה לחלוטין לא אומר שנהיה נאיבים ופתיים.

אנחנו יכולים להבין שיש קושי ורוע בעולם. ושלא הכל ורוד ומקסים. עדיף שנהיה מודעים למכאובים שלנו ולמקומות שבהם פגעו בנו. ותוך כדי זה כדאי שנחוש את הדרך לשלווה פנימית ולשקט פנימי.

ונראה בכל מכאוב וסבל שפוקד אותנו קריאה לעבודה רוחנית. קריאה ליכולת שלנו להפעיל את המיומנויות הרוחניות שלנו שיעזרו לנו לשהות עם עצמנו בשלווה ובאהבה.

אולי יעניין אתכם גם: ילדים שגדלים ללא התייחסות של ההורים שלהם

שלכם באהבה – ועד לפוסט הבא דפנה שם טוב

ממה מורכב דימוי עצמי

ממה מורכב דימוי עצמי // דפנה שם טוב מסבירה

המושג דימוי עצמי הוא מושג מאוד פופולארי.

משתמשים בו הרבה. "לאדם זה יש דימוי עצמי גבוה" לאדם זה יש דימוי עצמי נמוך, "אתה צריך להעלות את הדימוי העצמי שלך…"

אם תעשה כך וכך זה יתרום לדימוי העצמי שלך" ועוד ועוד.

בעצם את הדימוי העצמי אפשר לחלק לארבעה חלקים:

חלק אחד הוא העצמי הרצוי:

מי אנחנו רוצים להיות?

דפנה שם טוב מוסיפה ומסבירה: לאיזה טיפוסי אנשים? לאילו קטגוריות אנחנו משייכים את עצמנו? אנשי עסקים? אומנים? שמרנים? הרפתקנים? חברותיים? אינדיוידואליסטיים? איזה תצריף תכונות אהוב עלינו ולאיזה דמויות אנחנו מתחברים ומזדהים?

מה הדמות שאליה אנחנו שואפים?

החלק השני הוא הדרך בה אנו רואים את עצמנו:

מהי אותה דמות שמצטיירת לנו בראש כשאנו חושבים על עצמנו כרגע?

יכול להיות שאנחנו מאוד רוצים להראות מטופחים למשל, שזה ה-"אני הרצוי", אבל בפועל אנחנו חושבים על עצמנו שאנחנו תמיד נראים מוזנחים. כן, הרבה פעמים נוצר פער בין הרצוי שלנו למצוי שלנו.

והגורם השלישי הוא הערכה עצמית ואהבה עצמית:

זהו גורם מאוד משמעותי. האם אנחנו אוהבים את עצמנו?

והגורם הרביעי:

האם אנחנו מעריכים את עצמנו? את יכולותנו? כשרוננו? וכדומה.

כשמודעים לכל אחד  מהרכיבים האלה אפשר לייצר לעצמנו דימוי עצמי גבוה!

על כל אחד מארבעת הסעיפים הללו אפרט בקטע הבא – דפנה שם טוב…

התגברות על מחשבות טורדניות חרדתיות

שלבים להתגברות על מחשבות טורדניות חרדתיות // דפנה שם טוב

שלב א

להבחין בהתרחשות כלשהי

שגרמה לי כאב

לדוגמא – כאב לי עכשיו ש…

חברים לא הזמינו אותי למסיבה שלהם או התעצבנתי על בן או בת הזוג שלי…וכו וכו

שלב ב

לכתוב לעצמי איזה מחשבות טורדניות צצו לי בעקבות האירוע הזה

לדוגמא – החברים לא הזמינו אותי למסיבה, זה מאוד מדאיג. מדאיג אותי המצב הזה

שלב ג

לשים לב איזה מחשבות אוטומטיות האירוע הצמיח, ומה אני מוסיף עליהם מעצמי. לראות בהם קולות רקע לא רלוונטיים. ושיכולים להיות בשליטתי, לעומת המחשבות הראשונות.

לא להתווכח איתם לא להשתכנע מהם וגם לא להיות מוטרד מהרעש שהם עושים. הוא יחלוף יותר מהר אם לא תושקע בו מחשבה.

שלב ד

לחזור למחשבה הראשונית המטרידה ,שצצה לי בראש מיד אחרי האירוע שהפעיל אותי. לנסות להבין מה אני צריך לחזק בתוך עצמי כדי להיות פחות מופעל מכזאת סיטואציה.

תכונות חשובות לזוגיות טובה

אז חשוב לזוגיות טובה? דפנה שם טוב מסבירה בקצרה

רבות מדובר על גורמים לזוגיות טובה.

קיימת נטייה לא לשים לב לנקודה חשובה: "תכונותיו האישיות של בן הזוג בתור מפתח לזוגיות מוצלחת".

לעיתים אנו כה עסוקים בחיי היום יום ובפרט במקרה של זוגיות ובה משפחה וילדים, עד שאנו לא שמים לב לדברים החשובים באמת.

אנו עובדים על מצב של פרונות לבעיות, מבלי לשים לב לכך שבסופו של יום דווקא תכונות אופי של בו הזוג שלנו הן הן מה שיעשה את ההבדל.

אם שהוא בעל יכולות אמפטיות ומגלה אכפתיות כלפי בן הזוג שלו, אדם שמתעניין בבן זוגו, אדם הנוהג בעדינות ורכות כלפי בן זוגו, אדם אשר מסתקרן ושואל על בן זוגו – הוא אדם בעל פוטנציאל הצלחה בזוגיות.

אלו הן תכונות מאוד חשובות. אין ספק שלא רק בזוגיות יהנו ממנו אלא שכלל הסביבה תהנה מאותו אדם.

בהצלחה – דפנה שם טוב!

 

קשרים תלותיים, רגשי תלות בסביבה

דפנה שם טוב מסבירה על קשרים תלותיים

הרבה פעמים ילדים שגדלים בבית עם שיש בו בעייתיות ,מפתחים קשרים תלותיים בבגרותם. פיתוח קשר תלותי נובע מכל מיני חסכים רגשיים.

ללא יחס מההורים

לילדים שלא קיבלו יחס הולם מהוריהם קשה לחוש הערכה ואהבה עצמית. הרבה פעמים ילדים שגדלים עם עיוותים ביחסים עם הוריהם, מרגישים לא טוב עם עצמם. הם גם לא מקבלים שיקופים מעריכים מהוריהם, וגם נוטים לכעוס על עצמם ולהאשים את עצמם על כך שהם כועסים על הוריהם. כך שהם יוצאים קרחים מכאן ומכאן. מכאן יכול לנבוע קושי בתחושת זהות אישית.  שעלול להוביל לבלבול ביחסים עם הזולת.

הם יכולים הרבה פעמים לחוש טינה ופגיעות כלפי מי שהם קרובים אליו. במקום שאותם בוגרים ינהלו מערכת יחסים בריאה עם עצמם שכוללת אהבה והערכה עצמית, הם מצפים ממישהו אחר שיספק להם את זה ושהאחר ירגיע את הכאב הפנימי שלו. מסבירה דפנה שם טוב.

רגשי תלות בסביבה

נוצרת אצל האנשים הללו מעין תלות יתר רגשית בקרובים אליהם ובסביבתם. הם מצד אחד מאוד רוצים יחסים קרובים ומצד שני חוששים בגלל כל הסיבות שמניתי כאן. מצד אחד הם רוצים יחסים קרובים ומצד שני חוששים.

ילדים שגדלו עם חסכים רגשיים בילדותם, נפגעו רגשית בכל מיני רמות. הביטחון העצמי שלהם בעצמם ובזולתם נפגע.

הם מאוד שואפים לתיקון. הם רוצים מערכת יחסים שונה מזאת שהיתה להם. ולכן הם יותר תלויים רגשית. הצורך שלהם יותר גדול משל מישהו שלא נפגע בקשרים קודמים. מצד שני, בגלל כל מה שעבר עליהם, אין להם את הכישורים לממש את הקרבה שהם כל כך זקוקים לה.

הם יותר פגיעים, פחות נותנים אמון בגלל חוויות במערכות יחסים קודמות, בגלל שכבר נפגעו בעבר. ולכן הפרדוקס. דווקא אלה שרוצים יותר ורצים בגלל החסך, הם אלו אשר בגלל אותו חסך יחששו מהקשר.

פתרון לדבר קיים

הדרך לפתרון הבעיה הזאת היא יצירת חזון חדש של: כיצד אמורות מערכות יחסים להיראות, ו-מה אנחנו צריכים לראות ולהבין על עצמנו כדי לממש את החזון הזה.

נמשיך בעוד תובנות בקרוב מפי דפנה שם טוב

דילוג לתוכן